<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן מ"ג</h1>
<h2>דף לה.</h2>
עוד כתבת בשמעתא דהשיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו וכו', וטעמא מאי אמר עולא גזירה חדשה הוא ואין מפקפקין בה. קשיא לי עלה והא לא השיאו לדבר אחר עד דאקשי ליה ואוקמיה. ועוד אמרינן מאי גזרתא אמר רבי שמעון בן פזי גזירה משום ניקור כדעולא, תמה אני מאחר דפרישנא טעמא דהשיאו לדבר אחר משום דגזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה היכי הדר פריך ולומר ליה משום ניקור. תשובה מתחלה היה מעלים רבי יהושע מרבי ישמעאל עיקר הענין והיה סבור להעמידו בדבר כאילו מן הדין אסרוה מפני שמעמידין אותה בקיבת נבלה או בקיבת עגלי עבודה זרה, וכל זה לכסות העיקר משום דגזרה חדשה היתה, וכשראה שלא היה יכול לו השיאו לדבר אחר ואמר לו כי דברי דודים הן וחביבין הן יותר מיינה של תורה ואל ידקדק בהן, או שישק נשיקות פיו שלא יבהל להשיב ולהקשות כי גזירה חדשה היא וכדעולא. אחר כן שאלנו ומפני מה חדשו וגזרו אותה גזרה חדשה והשיבו משום ניקור. חזרנו ושאלנו טעם לעיקר מה שאמר עולא דגזרה חדשה אין מפקפקין בה כלומר שאין מפרשין טעמה ומה הפסד יש בדבר אלו גילה לו ולומר משום ניקור. והשיב כדמפרש עולא בעצמו דילמא איכא אינש דלא סבירא ליה.
